הסמכת רתכים

הסמכת רתכים

הגיע הזמן לעשות סדר בכל הקשור להסמכות של רתכים

בישראל קיימים 4 תקנים שונים שעל פיהם מוסמכים מרבית הרתכים:
תקן ASME-IX, תקן AWS D1.1, תקן ISO 9606, ותקן ישראל 127.
בהמשך אפרט ואסביר כאן הייחודיות של כל תקן.

ראשית, כל רתך אמור לרתך על פי מפרט ריתוך כתוב (WPS).
ללא מפרט, לא ניתן לבצע הסמכה.

קראו עוד

קרא עוד

ASME-IX .1

תקן ASME-IX (9 רומית) הינו תקן אמריקאי לחלקי לחץ כגון מכלים וקווי צנרת שמתעדכן כל 3 שנים. בריתוך השקה הרתך יהיה מוסמך לפעמיים העובי של דגם במבחן (יש גם יוצא מן הכלל אך לא נדון בזה כאן). עובי המינימלי יהיה בהתאם ל-WPS. יש מספר משתנים שהם עקרוניים במבחן כמו כיצד מרתכים את השורש (ריתוך מצד אחד או משני צדדים), עובי וקוטר, תנוחה (פוזיציה), תהליך ריתוך, סוג חומר הגלם וסוג אלקטרודה (או חוט). בכל אחד מהסעיפים יש תחום די רחב שחוסכים מהרתכים לבצע מבחן לכל עבודה. עבור ריתוך מילאת, מבחן בדגם כלשהו מסמיך לכל עובי אפשרי (בהתאם ל-WPS). ריתוך השקה מסמיך גם לריתוך מילאת אך לא ההפך.

בכדי לעבור את מבחן השקה המפקח בודק בדיקות חזותיות וכפיפה של אזור הריתוך. לחילופין במקום כפיפה ניתן לבצע צילום רדיוגרפיה. הבדיקה החזותית בא לוודא שאין סדקים ושיש חדירה והתכה מלאה. בכדי לעבור מבחן בריתוך מילאת בודקים חזותית שהריתוך עומד בדרישות, שטח חתך, ואז שוברים את הדגם ובודקים את ההתכה.

AWS D1.1 .2

תקן אמריקאי נוסף הוא AWS D1.1 שמתעדכן כל 5 שנים. מאוד דומה ל-ASME אך מיועד לריתוך קונסטרוקציות.

התקן הזה דורש גם בדיקה חזותית קצת יותר קפדנית כאשר נבדקת גם קעקועים. בנוסף יש מגבלות כאשר משתמשים בתקן זה. העובי המינימלי שהתקן מתייחס אליו הוא 3 מ"מ, ורק עבור פלדות פחמניות.

עבור פלדות פחמניות יותר דקות יש AWS D1.3.

עבור נירוסטה יש AWS D1.6.

עבור אלומיניום יש AWS D1.2

עבור ריתוך תעופתי יש AWS D17.1.

תוקף התעודות היא לחצי שנה! קבלן או מפעל או פשוט בעל התעודה יכול להאריך את התוקף (אין סוף פעמים) ע"י מסמך שמעיד על המשך עבודה בהתאם לתעודה

המסמך הנדרש הוא פונקציה של מי שמבקש לבדוק (כלומר המפקח).

מי רשאי להסמיך?

לפי אותם תקנים אמריקאים, המעביד (הקבלן או המפעל-מסגרייה) אחראי להסמיך את הרתכים שלו (הוא יכול להשתמש בשירותים של קבלן משני לביצוע ההסמכות), אבל המעביד הוא האחראי. כלומר, רתך שמגיע עם תעודה מעבודה קודמת או אפילו שלו עצמו אינו קביל מבחינת התקן.

בעבר, הוועדה הלאומית לריתוך עשתה סדר בהסמכות והנהיגה תוכנית של "הכרה בגופים שמסמיכים רתכים". בכדי לקבל הכרה ע"י הוועדה ה"גוף" היה צריך להוכיח בקיאות בתקנים, תוכנית איכות, ניהול מעקב והשגחה במבחן ע"י מפקח ריתוך מוסמך. לאחר מספר שנים (ומסיבות לא ברורות) הוועדה ביטלה את התוכנית.

ISO 9606 .3

תקן נוסף שלפיו מסמיכים רתכים הוא התקן הבינלאומי ISO 9606 שעודכן ב 2012. התקן הוא כללי ואינו שייך למוצר כלשהו. עבור הרתכים, אין זה משנה לפי איזה תקן בוחנים אותם. בחירת התקן היא לפי פרויקט (לפי תכנון הפרויקט). קיימים מספר הבדלים בין תקן ISO לבין התקנים האמריקאיים. ריתוך השקה אינו מסמיך לריתוך מילאת. יש לבצע מבחן בנפרד. המונחים הם שונים במיוחד בתנוחות (למשל 6G הופך ל H-L045.
הבדל נוסף הוא אלקטרודות. בפלדות, לפי התקנים האמריקאים, רתך שנבחן עם 7018 מוסמך לכל סוגי האלקטרודות אך לפי ISO, אותו הרתך לא יהיה מוסמך ל 6010. עוד הבדלים הם, למשל בתוקף. לפי ISO תוקף ההסמכה הוא לחצי שנה. המפעל רשאי להאריך את התוקף לעוד חצי שנה (כמו קודם) בתנאי שהרתך ממשיך לעבוד בהתאם לתעודה. המעביד יכול להאריך את התוקף 5 פעמים, כלומר לתקופה של 3 שנים. לאחר מכן הרתך עובר מבחן חדש. יש שיטות נוספות להאריך את תוקף התעודה, תלוי במערכת אבטחת האיכות של המפעל.

4. תקן ישראל 127

תקן ישראל 127 עודכן לאחרונה ב 2012 אבל מבוסס אל תקן אירופאי EN 287 שכבר לא קיים! התקן 287 בוטל והוחלף ע"י ISO 9606 אבל תקן 127 טרם עודכן. לפי ת"י 127 חייב הסמכה חדשה כל שנתיים.

התקן הישראלי ותקן ISO מגדירים את מי רשאי להסמיך: בוחן או גוף בחינה.

ההבדלים המהותיים בין התקנים

קודם כל כפי שהוזכר, תוקף ההסמכה שונה. יש גם הבדלים בניתוח תוצאות רדיוגרפיה. עיקר ההבדלים הם בתעודה עצמה. בתקנים מופיעה דוגמה של תעודה. אין חובה שהתעודה תהיה בדיוק כמו הדוגמה אך היצמדות לדוגמה מאפשרת מילוי נכון של הסעיפים בהתאם לאותו תקן. בנוסף, המונחים הם שונים בין התקנים כאשר ההבדל הנפוץ ביותר הוא בתנוחות. כפי שמוצג בטבלה להלן. (לצפיה בטבלה מהנייד לחצו על הצלמית)

ISO

מילאת

השקה

AWS-ASME

מילאת

השקה

התנוחה

PA

1F

1G

שטוחה

PB

PF

PG

PC

2F

PF

3F uphill

PG

3F downhill

2G

אופקית

3G uphill

3G downhill

אנכית כלפי מעלה

אנכית כלפי מטה

PD

PE

4F

4G

אנכית כלפי מעלה

תקן ISO וגם התקן הישראלי משתמשים בשיטת סימון עבור כל מבחן.

לדוגמה:

SII 127-1 136 P BW 1.3 B t15 PE ss nb

המשמעות מוצגת בטבלה הבאה: לצפיה בטבלה מהנייד לחצו על הצלמית